נחמה כנקודת מבט

שמי השני הוא נחמה. מבטאים אותו כמו המילה, והוא הוענק לי בהיוולדי. הוא נושא בתוכו סיפור מורבידי והפך למדרש שם; מטרתי בעולם היא להעניק נחמה.

נחמה יכולה לבוא בצורות רבות. במקרה של המותג, הנחמה מגיעה מהצבעוניות, מהאקספיזם והנוסטלגיה לזמנים אחרים, לתרבות אחרת, לסיפורים הנוגים שטמונים בכל פריט. לוינטג׳ יש היסטוריה, אנרגיה ומטען, שלא יורד בכביסה, בניגוד לכתמים.

מי שבוחרת בנחמה, בוחרת בהנכחה של סיפור אופנתי שמבקש להמשיך להיות מסופר, עד ימינו אנו. סיפור של דור הולך ונעלם, של נשים מתוקתקות, עם חוש אופנתי חזק, שמעריכות את הפרטים הקטנים, ובחרו לשמור את אותם בגדים עשרות שנים. נשים שלא קנו אופנה מהירה, אלא כל רכישה של בגד הייתה מחושבת וחגיגית. נשים שתיקנו את בגדיהן, ואפילו תפרו אותם לעצמן.

כשחושבים על הפער בין הדורות, על היחס שהשתנה בחמישים השנים האחרונות לאופנה, יש מקום לשוק וזעזוע. תעשיית האופנה כיום היא מהמזהמות בעולם.

אני מבקשת לשים דגש על הקיים, על הנותר, על החומר שיש בעולמינו, ועל הפוטנציאל שטמון בכל בגד ובגד שמגיע לנחמה.